תאונות עבודה

ביטוח לאומי משלם דמי פגיעה.

המעסיק רשאי לנכות ימי מחלה רק ביומיים הראשונים בהיעדרות קצרה שאינה עולה על שנים עשר ימים.

דמי פגיעה משולמים עד תשעים ימים.

בעבר ניתן היה לקבל תקופה ארוכה יותר באישור רופא אך כיום מדובר בדרך כלל בתקופה של עד שלושה חודשים.

הסכום נקבע לפי השכר בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו הופסקה העבודה.

החישוב כולל שעות נוספות פרמיות ומענקים שמדווחים כחוק.

אצל עצמאים החישוב מתבסס על הדיווחים למס הכנסה ולביטוח לאומי.

בעסק חדש משתמשים רק במקדמות ולכן גמלה נמוכה עלולה לחסום תיקון לפי הכנסה גבוהה יותר בעתיד.

מדובר בגמלה שנקבעת לפי הכנסות מדווחות או מקדמות נמוכות לפני התאונה.

כתוצאה מכך היא מונעת חישוב מחדש לפי שכר גבוה יותר שדווח לאחר מכן ולכן חשוב לדאוג לדיווחי הכנסה מעודכנים עוד לפני התאונה.

פקיד התביעות בביטוח הלאומי בודק את נסיבות המקרה ומחליט אם קיים קשר בין העבודה לבין הפגיעה.

החלטתו קובעת אם האירוע יוכר כתאונת עבודה.

על החלטת פקיד התביעות מערערים לבית הדין האזורי לעבודה במסגרת תביעה שעוסקת בעצם ההכרה באירוע כתאונת עבודה.

על החלטת הוועדה הרפואית מגישים ערר לוועדה רפואית עליונה שבה יושבים שלושה רופאים והדיון מתמקד בגובה הנכות.

במקרה של דחיית תביעה אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בתביעה לבית הדין מבקשים שיפסוק מחדש בשאלה אם אירעה תאונת עבודה ואם יש קשר סיבתי לפגיעה.

לאחר שפקיד התביעות הכיר בקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי הרפואי הוועדה הרפואית אינה רשאית לשלול את ההכרה.

תפקיד הוועדה הוא לקבוע את שיעור הנכות ואת התקופות הרלבנטיות בלבד.

אם הפגימה הנוספת הוזכרה עוד לפני הגשת תביעה לנכות הסמכות לקבוע קשר סיבתי נשארת אצל פקיד התביעות.

אם הפגימה עלתה לראשונה בדיון בוועדה הרפואית קביעת הקשר הסיבתי עוברת לוועדה הרפואית.

ניתן לבקש שההחלטה תיבדק שוב על ידי ועדת תביעות אזורית בביטוח הלאומי.

יחד עם זאת הפניה לוועדה אינה עוצרת את מניין הימים להגשת תביעה לבית הדין ולכן תביעה לבית הדין צריך להגיש בתוך שנים עשר חודשים.

בית הדין בודק קודם אם אירעה תאונה או אירוע בעבודה.

לאחר מכן הוא בוחן אם קיים קשר סיבתי בין מה שקרה לבין הליקוי הרפואי וברוב המקרים ממנה יועץ רפואי מומחה מטעמו.

אלו רופאים בכירים מתוך רשימה מוסדרת שהוכנה על ידי רשם בית הדין הארצי לעבודה.

הם פועלים כיועצים עצמאיים של בית הדין ואינם מייצגים את אחד מהצדדים להליך.

כאשר היועץ משתמש במונחים כמו ייתכן או אין לשלול אפשר לבקש שאלות הבהרה או מינוי מומחה נוסף.

לעתים טוענים כי הספק צריך לפעול לטובת המבוטח בהתאם להלכה בתחום הביטוח הלאומי.

אם מונו שני מומחים וקיימת סתירה מהותית בין חוות הדעת ההלכה בתחום הביטוח הלאומי קובעת כי יש להעדיף את העמדה שמטיבה עם הנפגע.

במילים אחרות הספק פועל לטובת המבוטח כל עוד אין נימוק כבד משקל להעדפה אחרת.

במחלות מקצוע ובמיקרוטראומה בוחנים את תרומת העבודה ביחס לגורמים אחרים בחייו של העובד.

מקובל לדרוש שהשפעת העבודה לא תהיה נמוכה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים وبדרך כלל מדברים על תרומה של עשרים אחוז ומעלה.

בתאונת עבודה המבחן העיקרי הוא סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין הופעת הליקוי והשאלה אם אלמלא האירוע היה הליקוי מתרחש ממילא.

במיקרוטראומה בוחנים הצטברות של עומסים קטנים לאורך זמן ואת התרומה היחסית של העבודה לנזק המצטבר.

ברוב המקרים תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מוכרת כתאונת עבודה ומקנה זכויות מביטוח לאומי.

במקביל קיימת בדרך כלל אפשרות לתביעה נזיקית נגד גורמים אחראיים אחרים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או לפי פקודת הנזיקין.

למדריך מפורט על תאונת דרכים בדרך לעבודה מומלץ לעיין בעמוד הייעודי בנושא באתר.

תאונה בבית יכולה להיחשב תאונת עבודה כאשר היא קשורה לעבודה.

למשל טיפול בציוד מסמכים או סחורה של מקום העבודה בבית.

בכל מקרה יש לבחון את נסיבות האירוע ואת הקשר לעבודה ולעתים נדרש בירור מעמיק מול פקיד התביעות.

המעסיק חייב לדאוג לבטיחות להדרכה לנהלי עבודה ברורים ולציוד מגן אישי מתאים.

כאשר הוא מתרשל ניתן להגיש נגדו תביעת נזיקין בנוסף לזכויות מביטוח לאומי ולכן חשוב לבחון במקביל את שני המסלולים.

לעתים ניתן לדרוש מהמעסיק או מהגורם המזיק להשיב את שכר הטרחה ששולם עבור הטיפול והייצוג בביטוח הלאומי.

קיימות פסיקות סותרות בעניין אך ערכאות נמוכות החלו להורות כך במספר תיקים, למשל:

ת"א 33341/05 תל אביב

ת"א 355/09 ראשון לציון

ת"א 31498/09 הרצליה

ת"א 6698-02-12 ירושלים

ת"א 46903-07-15 פלוני נ' יעיש שלום הרצליה

ת"א 65775-06-15 תל אביב

ת"א 7656-04-18 פלונית נ' הפניקס שלום בית שמש

ת"א 68722-06-17 פלונית נ' הפניקס שלום תל אביב

באתרי עבודה שבהם פועלים כמה גורמים קבלני משנה ומזמין העבודה עלולים לשאת באחריות יחד עם המעסיק.

הדבר תלוי בשליטה בשטח בחלוקת התפקידים ובהוראות שניתנו בפועל ולכן נדרש ניתוח פרטני של המקרה ושל החוזים בין הגורמים.

כל עוד קיימים ממצאים רפואיים אובייקטיביים ביטוח לאומי נוטה להכיר בתקופת אי הכושר ולהמשיך לשלם דמי פגיעה בהתאם.

מועד החזרה נקבע לפי הרופא המטפל התיעוד הרפואי ואופי התפקיד ולעתים כדאי לשקול חזרה מדורגת או הסבה לתפקיד מתאים יותר מבחינה רפואית ותפקודית.